דירוג אשראי



ייעוץ ושיפור דירוג אשראי

מאגר נתוני דירוג האשראי בישראל החל לפעול במתכונתו החדשה באפריל 2019 ועתיד לשנות את כללי המשחק בכל הקשור בתחרות בשוק ההלוואות והאשראי למשקי הבית ולעסקים בישראל.

חברתנו רשומה במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל כתאגיד "מיופה כח בתמורה" (מספר רישום 10401490) על מנת לסייע ללקוחות להבין ולשפר את דירוג האשראי שלהם.

חשוב לציין - אנו לא עושים שימוש במאגר נתוני אשראי עבור הדוחות שאנו מספקים לכלל לקוחותינו לרבות דוחות מידע עסקי, דוחות בדיקת רקע, דוחות קרדיטצ'ק ודוחות בדיקת נאותות. המידע על דוחות אלו נאסף באופן עצמאי ממגוון מאגרים שונים ובמסגרת זו אנו יכולים למסור את המידע שלא במסגרת חוק נתוני אשראי החדש 2016. ייעוץ בדבר שיפור דירוג האשראי בלבד ייעשה תחת חוק נתוני האשראי, ובמסגרת חברתנו כתאגיד מיופה כח בתמורה.


השירות שיפור דירוג אשראי יופעל בקרוב
דוחות בדיקת רקע

שאלות, תשובות ומידע נוסף

דירוג אשראי החל לפעול באופן רשמי ומוסדר בישראל בחודש אפריל 2019. איסוף הנתונים החל מספר שנים קודם לכן ע"י בנק ישראל, אבל עשורים לפני כן ע"י הבנקים באופן לא מוסדר ומפוקח. דירוג האשראי מקובל מאד בעולם המערבי, והגיע לישראל מאוחר, אבל עדיף מאוחר מאשר להסתמך על דירוג לא מפוקח.

הדירוג נועד לתת מענה הן לגופים מלווים והן ללווים וההגיון הוא פשוט - מי שעומד בהתחייבויות שלו ייהנה מדירוג אשראי טוב אשר ישפיע על הריבית שהוא יקבל על הלוואות שהוא נוטל בגלל שהסיכון לאי החזר נמוך יותר. מי שאינו עמד בעבר בהתחייבויות שלו יוגדר כבעל סיכון גבוה יותר ולכן דירוג האשראי שלו יהיה נמוך יותר וההלוואות שלו יהיו יקרות יותר או לחילופין הוא לא יוכל לקבל הלוואות (למשל פושטי רגל, מוגבלים חמורים וכו)

כבר בשנת 1950 החלו פיתוחים ראשונים של מערכות דירוג אשראי ובשנת 1989 נכנס בארה"ה מודל הדירוג המודרני המקובל גם היום שנקרא פיקו (FICO). המודל מעניק לכל אזרח דירוג שנע בין 300 ל-850. בישראל קיימים מודלים נוספים, הציון לא משנה, ניתן גם לקצר את זה לסקאלה של 1-10 או אפילו 1-5, תלוי כמובן בבודק ובמורכבות של ניהול הסיכונים.

עד אפריל 2019, היחידים שהייתה להם תמונה מלאה על נתוני האשראי שלכם היו הבנקים הגדולים, בעיקר לאומי ופועלים. כיוון שמידע זה העניק להם יתרון במתן אשראי על פני גופים אחרים, שני הבנקים הפכו לכמעט דואופול ויכלו לספק אשראי במחירים נמוכים ללווים טובים. בדיוק בגלל זה הוקם מאגר האשראי של בנק ישראל אשר פיתח את המאגר בעלות דמיונית של למעלה מ-160 מיליון ₪, והיום לכל גוף שרוצה יכול להיות את הנתונים שהיו לבנקים הגדולים.

מאגר נתוני האשראי החדש התשע"ו 2016 מרכז למעשה נתונים, הן חיוביים והן שליליים, על פעילותם הכלכלית של כל אזרח ותאגיד ישראלי. נתונים אלו יסייעו בקבלת החלטות של גופים פיננסים המציעים אשראי והלוואות כגון בנקים, חברות אשראי ועוד. חשוב לציין כי כאשר אדם יבקש לקבל הלוואה הוא יכול לתת את הסכמתו להעברת המידע עליו מהמאגר לנותן האשראי וכמובן שגם יוכל לסרב. המידע אמור לאפשר לספק האשראי לתמחר את האשראי בהתאם לאיכותו של הלווה ולסיכונים שבמתן ההלוואה ללווה זה. אגב, סירוב של אדם המבקש אשראי לשתף את נתוניו יגרום לנותן האשראי להתייחס אליו כאילו הוא ברמת סיכון הכי גבוהה וספק אם בכלל יוצע לו אשרי. חוק נתוני אשראי 2016

דירוג האשראי נקבע עפ"י מוסר התשלומים שלכם, כלומר היסטוריית החזר החובות והאשראי שלכם, אבל הדירוג מתייחס גם לניצול מסגרת האשראי, התנהלות עם כרטיסי אשראי, ביטחונות והלוואות שכבר יש לכם, וחשבונות מקושרים אליכם, למשל חברות שבבעלותכם, בני זוג וכו'.

חשוב להבין שהנתונים שנאספים עליכם לא כוללים את ההכנסות שלכם, אבל כן כוללים את כל ההלוואות שיש לכם והאשראי שיש לכם (כולל כרטיס אשראי) וכמובן כל מידע שלילי - למשל צ'ק שחזר אכ"מ (אין כיסוי מספיק) או אשראי שלא כובד משפעים באופן ישיר ושלילי על הדירוג.

חברות אשראי, בנקים, חברות ביטוח, גופים פיננסיים וגופים ממשלתיים, מעבירים את נתוני האשראי שלכם למאגר המידע של בנק ישראל. מאגר זה שומר את כל הנתונים ומאפשר ללשכות אשראי ולמיופה כח בתמורה לקבל את הנתונים ולדרג את האשראי, כלומר לתת מסקנה מספרית לפי הנתונים בדוח. כמובן שמי שמבין קצת בעולמות האלו יכול לקבל את המסקנה בעצמו מעיון בדוח.

כעת, כאשר תבקשו לקבל אשראי או הלוואה, ניתן יהיה לבדוק את ההיסטוריה שלכם ולהסיק לגבי העתיד. ברור שמי שתמיד שילם את חובותיו יהנה מדירוג אשראי טוב, אבל גם צריך לקחת בחשבון עוד דברים, למשל, האם מסגרת האשראי שלכם נמוכה, והאם ההלוואות שלכם גבוהות וכו'. בשורה התחתונה בעלי דירוג גבוה נחשבים כבעלי סיכון נמוך וההיפך.

התשובה היא כן. יותר מסביר שפרטיך כבר נמצאים במאגר שכן איסוף המידע כבר התחיל לפני מספר שנים ובלבד שהנך בן 18 ומעלה ושמקורות המידע, כגון הבנקים, חברות האשראי, הכונס הרשמי, משרד המשפטים ועוד העבירו עליך דיווח כנדרש. במילים אחרות איסוף המידע אינו מוגבל למי שקיבל הלוואות או אשראי אלא לכל מי שמחזיק למשל חשבון עו"ש בבנק ובו מסגרת אשראי מאושרת או מי שיש בידיו כרטיס אשראי.

נתוני מאגר דירוג האשראי לא כולל כמובן נתונים על הכנסות, נכסים (אלא אם מדובר בנכסים המשמשים ביטחונות להלוואות קיימות). המידע אשר נכלל במאגר עוסק אך ורק בעסקות אשראי ובהתחייבויות - כגון משכנתאות, הלוואות ואשראי שוטף, למשל מסגרת האשראי בחשבון הבנק ובכרטיס האשראי שלכם. כמו כן המאגר מכיל נתונים על סך ההתחייבויות שלכם הרישומים על ההלוואות שנלקחו, המלווים, היתרות והתשלומים שנותרו. קחו בחשבון שאם פיגרתם בעבר בתשלומים על הלוואה, אשראי או צ'קים שחזרו מסיבת אי כיסוי מספיק, יפגעו בכם כאשר תבקשו לקבל אשראי או הלוואה.

המטרה של המאגר המוחזק ע"י בנק ישראל היא לאפשר לכל אדם לגשת לגופים פיננסיים - גם כאלה שאינם הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלו, ולבקש הלוואה ואשראי במחיר תחרותי המתאים לרמת הסיכון שלו. במילים אחרות, בנק ישראל יוצר תחרות במתן הלוואות ואשראי, לווים טובים אשר עמדו בהתחייבויות שלהם בעבר יוכלו לקבל אשראי זול יותר ממגוון גופים וכך תיווצר תחרות אמתית אשר לא הייתה קיימת עד כה. מנגד, לווים מסוכנים עשויים להידרש לשלם מחירים גבוהים יותר אשר קשורים במחיר ביטוח האשראי עבור לווים מסוכנים.

הקמת מאגר נתוני האשראי החדש הגיע לאחר המלצה של ועדה בראשות מוריס דורפמן, שהיה אז סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. הוועדה למעשה יישרה קו עם העולם המערבי ובראש ארה"ב והציגה את הבעייתיות בשוק האשראי הישראלי. עד היום המידע על כל לווה היה שמור בידי מספר קטן של גופים ובעיקרם הבנקים הגדולים. מצב זה, ציינה הוועדה, סייע לבנקים הגדולים במשק לשמור על הדומיננטיות שלהם בשוק. הוועדה קבעה שכדי להגביר את התחרות המידע צריך להיות זמין לכל ספקי האשראי, כך שכל אחד מהם יוכל להעריך את סיכוני הלווה.

צוריאל תמם, הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל: "אנו צופים כי בתוך פרק זמן קצר, עם סיום ההיערכות של הגורמים השונים לפעילות עם המערכת החדשה, מערכת נתוני אשראי תגביר את התחרות בתחום האשראי ויהיה בכוחה לשנות באופן משמעותי את כללי המשחק בשוק האשראי הקמעונאי. המערכת תאפשר ללקוחות לקבל הצעות ערך משתלמות יותר והם יוכלו לנהל את צעדיהם בצורה מושכלת ולהגדיל את כוח המיקוח שלהם מול מלווים שונים בבואם לקחת אשראי..

זה פשוט מאד להבנה: בעלי דירוג אשראי גבוה משלמים פחות ריבית על משכנתאות, מסגרת אשראי והלוואות. בהתאמה, בעלי דירוג נמוך משלמים על כל אלו יותר.

אך אם נסתכל על העולם וארה"ב בעיקר, נראה שההשפעות הן מעבר לגופים פיננסיים. למשל: בעלי דירות עשויים לסרב להשכיר את הנכס לבעלי דירוג נמוך בגלל הסיכון, מנהלי כוח אדם יעדיפו לגייס עובדים עם דירוג אשראי גבוה. ואפילו דירוג אשראי עלול להשפיע גם על זוגיות בעיקר של בעלי ממון, שכן עלול להרתיע בני זוג פוטנציאליים.

החוק החדש מ-2016 מחייב וקובע אילו גופים נדרשים לדווח למאגר על עסקות של לקוחותיהם. בין הגופים המדווחים ניתן למצוא את הבנקים כמובן, את חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ-בנקאיים (כגון מימון ישיר, אלבר קרדיט, וכלמוביל פתרונות מימון) ובנוסף גופים ממשלתיים כגון משרד המשפטים, הוצאה לפועל כונס הנכסים הרשמי ולבסוף בנק ישראל.

רוב הנתונים מועברים למאגר של בנק ישראל משנת 2016, חלק מהנתונים נאספו לאחר מכן, אך חלק מהנתונים שהיו קיימים אצל הבנקים למשל כן יועברו. בבנק ישראל מציינים כי הבנק מייחס חשיבות רבה להגנת הפרטיות, וכי שימוש לא מורשה במאגר יגרור סנקציות חמורות מצד הממונה על שיתוף בנתוני אשראי.

חשוב לציין כי המאגר מנוהל ע"י בנק ישראל ועפ"י נתוני בנק ישראל, הוא השקיע בהקמת מערכת נתוני האשראי מעל ל 160 מיליון שקל עד סוף 2018.

לעיון בחוק נתוני אשראי החדש לחצו על הקישור
חוק נתוני אשראי החדש

התשובה היא כן, אבל שלא תחשבו שזה יטיב עמכם. מי שפרטיו לא נמצאים כלל במאגר לא יכול לקבל הלוואות ואשראי מבנקים חדשים, ולכן יש לחשוב אם זו האופציה הטובה עבורכם.

אנו יכולים לעזור לכם במידה ותחליטו לא לשתף גורמים מסוימים בנתוני האשראי שלכם או לא לתף בכלל.